[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דפנה דרוקר
/
מכתב ללא כתובת

מלאכי היקר,
אני כותבת לך עכשיו מכתב שלא אוכל לשלוח לך מבלי לקחת סיכון
גדול ואני לא אקח אותו. אבל אני פשוט חייבת לכתוב את הדברים
לפני שאתפוצץ.
אני כל כך אוהבת אותך. אלוהים יודע עד כמה. לא בטוח שאתה יודע
עד כמה אני מתגעגעת אליך וחושבת עליך. והמילים נכשלות בניסיונן
לתאר עד כמה.
מה לעשות? אתה כל הזמן איתי, במחשבתי, אני משוחחת אתך ללא קול
ודברים. כשאני מתעוררת, כשאני הולכת לישון, כשאני עובדת, כשאני
עם הבן שלי. כל הזמן מלאכי ומלאכי. נזכרת בפגישות שהיו לנו, אם
אפשר לקרוא להן כך, רגעים קסומים ופרועים יחד, מנותקים מהעולם
כולו, מהמציאות שמפרידה בינינו.
מעולם לא אמרת לי מפורשות מה אתה מרגיש כלפי ומה אתה רוצה
ממני.
ואני מודה שנבהלתי. והתרחקתי ממך במאמצים עצומים.
לעיתים אתה מתעלם ממני וגם אני ממך. אחרת איך נוכל לעבוד יחד,
מוקפים אנשים, חברים, שלא מעלים על דעתם את מה שקרה בינינו
בעבר, את מה שעדיין זורם מתחת לפני השטח במבטים, את המתח הזה
שבינינו גם אם אנחנו מתעלמים ומתרחקים.
ואני מתגעגעת כל כך וכל גופי מתלהט מהמחשבה עליך, מההזכרות
בנשיקות המסעירות ההן. מעולם לא נישק אותי כך אף גבר. כישוף
אמיתי. והמגע של ידיך החמות, אצבעותיך שכל כך יודעות היכן ואיך
וכמה לגעת. והמבטים המהפנטים האלה של עיניך השחורות.
והמילים. אתה יודע איך לדבר אליי, אתה מסתכל עלי ומקשיב לקולי
ויודע הכל. קורא את האינטונציה של קולי כאילו היה יומן אישי
פתוח.
אתה מבין בחכמתך כל מה שעובר עליי.
אתה יודע להגיד את המילים הכי יפות ונכונות. וקולך החם
והסמכותי, שיודע להתרכך פתאום וממש לחייך, כשאתה איתי...
אני יודעת שאסור לנו ובכל זאת חולמת להיות שוב לבד אתך. אפילו
לחמש דקות.
אני יודעת שלעולם לא תהיה שלי, לעולם לא תפרק את משפחתך
בעבורי.
ואני עצמי ממש לא ארצה שתעשה זאת בשבילי. אבל אני לא מסוגלת
לשקר לעצמי ולכל העולם או לגרום לך לשקר לאוהביך.
אני לא יכולה להיות אתך וזה קורע אותי ושובר את לבי.
ובכל זאת אינני מצליחה להפסיק לאהוב אותך. להשתוקק אליך.
לרצות להיות אתך. להרשים אותך בכל דרך. לרגש אותך. זה חזק
ממני.
וחשבתי שאולי יבוא אחר שיצליח לתפוס את מקומך בלבי. גם אתה
קיווית.
וזו דרכך להראות שאכפת לך.
היית מחייך לעצמך עכשיו. אתה יודע שאין מי שישווה אליך.
ואם ישנו, שיבוא כבר.
אני לבד ובלבי חקוקות זוג עיניים שחורות
וקול חזק ומתוק
כמו קפה שחור.
ואני יודעת שהוא מעורר אותי ומזיק לבריאותי ומפריע לי לישון
ובכל זאת לוגמת ממנו עוד ועוד. והוא מחמם את עצמותיי, את
נשמתי.
תשמור על עצמך באשר אתה
שולחת לך את אהבתי העיקשת וחסרת הגבולות.
שלך לנצח, גם אם לעולם לא.
ד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העגל של השכן
טעים יותר





יחזקאל השאקל


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/9/05 13:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דפנה דרוקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה