פעם דיברתי עם אמי על שירה.
היא אמרה ששירה טובה היא מכווצת.
משתמשת במינימום מילים כדי להעביר משמעות,
ואין מילה מיותרת, וכל מילה במקומה בדיוק,
ולא ניתן להחליפה במילה אחרת.
כמו מכונת שרינק, שעוטפת את המילים הדוק-הדוק,
ולא נותנת לאף טיפת משמעות לברוח.
ואם המילה לא מתאימה בדיוק, אז יש לה קצת מקום לרקוד,
והמשמעות יכולה לברוח קצת.
ואז חשבתי, כמה משעמם היה אם כל השירים, של כל המשוררים, היו
בני שורה אחת.
"אני מפחד למות." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.