מאור לב / אחרי שנוגעים |
אני חשה באזור הדמדומים,
במקום שבו מפציע האור,
דווקא בחשיכה נזכרים.
והחום שבמגע שלך,
מזכיר לי עד כמה אני חסרה
את הרטט שבקרבה.
פיסה ועוד פיסה של עור...
המחשבה מתערסלת על גלים של חלום,
מנסה נואשות לשמור את החום,
לדחוק לפינה כל מחשבה אחרת,
להרגיש עוד מעט מהשלווה שעוטפת,
כמו בתוך עננים...
אחרי שנוגעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|