באביב שלפני הפרחים פרחו בטירוף.
אנשים יצאו אל הגנים הבוטניים שנפתחו ליום אחד בחינם
ומצלמות בידיהם.
באוניברסיטת תל אביב הפגינו נגד הקיצוצים. והשוטרים באו
מודלקים, מרוב הבלגה יום קודם,
בהפגנת המתנחלים.
הוועדה החליטה על התרופות בסל הבריאות, מי יחיה ומי ימות.

באביב שלפני, שר האוצר בישר על ירידה באבטלה
ומכבי, כרגיל, ניצחה וניצחה.
גם הקבוצה התורכית בפניה לא עמדה.
ומפלגת המעמד הבינוני איימה שלא לתמוך בתקציב
איש לא הבין בדיוק למה.
ובאינטרנט, פרחו הבלוגים.
ואחד, הסטוריון מצעד המחץ, כתב שם דברים
שלא נראו קשורים
לכלום. על מצעדים, או על עבר קרוב דמיוני.

באביב שלפני, עוד היה לאן לברוח
ומי שלא רצה להביט נכוחה,
עדיין היו לו אפשרויות.