אסף סטארדאסט / לעצב אין תרופה |
אדם זקן ולא מגולח
מסתכל ממושכות
בויטרינה של חנות תכשיטים
בגדיו מרופטים ושערו פרוע
ידו המלוכלכת כמעט נגעה
בזכוכית המבריקה
ואז נזכרתי,
יאוש ועצב לא מוצאים סתם ברחובות
הם אלו שמקננים בתוכי כמו סרטן
ללא מרפא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|