New Stage - Go To Main Page

גילעד קאופמן
/
בין פוסיטיב לנגטיב

נמאס לי מאנשים, נמאס לי מהחיים
נמאס לי שדברים רעים רק לי קורים
כולם נהנים קופצים רוקדים שרים
רק אני יושב בצד מרגיש לא נעים
איך זה שאני תמיד מפספס את הקטעים הכי טובים
איך זה שאני תמיד בסוף מקבל בפנים
איך זה שאני אף פעם לא נכנס לבפנים
תעזרו לי אנשים!

להסתכל, על חצי הכוס המלאה
להגיד, אין לך את זה אבל בכל זאת יש לך אותה
להתפשר ולאהוב מה שיש לך
הדשא של השכן ירוק יותר אבל לא נעים כמו שלך

אנשים אומרים לי, תהיה אופטימי, תסתכל על הצד החיובי
אני מנסה לעבור את השינוי, שייצא הרע שבי
להסתכל על החיים ולהגיד שבכל זאת את זה יש לי
אבל זה פשוט לא אני...
איך אפשר להגיד שמצוין אם בעצם הכל חרא
איך אפשר לא להיות בכיין ולהגיד שטוב לי ככה
אנשים אומרים שאני חושב לא נכון והחיים שלי בכלל לא גרועים
אבל אני לא יודע איך להשתנות,
תעזרו לי אנשים!

להסתכל, על חצי הכוס המלאה...

אני חושב שזה עובד, אני יודע שזה טוב
שוב חזרתי את החיים שלי לאהוב
אני מסתכל על העולם במשקפיים בהירים
אני חושב שוב - החיים יפים
אני מחבק את עצמי, מנשק את האדמה
באמת צריך להיות שמח במה שיש לך
כי מה שיש לך זה רק דברים טובים
תהיו אופטימיים, אנשים!

אני מצליח להסתכל, על חצי הכוס המלאה
אני אומר אין לי את זה אבל בכל זאת יש לי אותה
מתפשר ואוהב מה שיש לי ולך
הדשא של השכן ירוק יותר אבל לא נעים כמו שלך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/8/05 2:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גילעד קאופמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה