למלחמה יש ערך אסתטי.
ראשית, מעצם היותה ריכוז
של מוות בלתי טבעי. אחוז
גבוה של צעירים: עניין אריתמטי
שגורם לך לפתח בוז
למלחמה. יש ערך אסתטי:

הלך ולא שב.
שכב ולא קם.
אפוקליפסה עכשיו.
בוקר טוב וייטנאם.
פורסט גאמפ.
פול מטאל ג'אקט.
ליב דיין קאמפף:
מלחמה צודקת.

למה לקנות דיסק
במחיר של טנק?
קנו בג'אנק.
פירסט וי טייק מנהטן,
ד'ן וי טייק ברלין.
קח כדור בבטן
ושאכטת ונטולין.

איינס, צוויי, דריי.
דער בליצקריג איסט שנעל.
למה להציל טוראי?
הצילו קולונל.

דם על הידיים.
חרא צף בריין.
מלכוד עשרים ושתיים.
דת' ואלי סיקסטי ניין.

לעניות דעתי, הבאתי
די דוגמאות לעובדה
שלמלחמה יש ערך אסתטי,
והצגתי את תפקידה
בשיח התרבותי ובכתיב הפואטי.
למלחמה יש ערך אסתטי.

מספיק להיום. הגישו עבודות בקלסר קשיח.
יש לכם תרגול מעשי בעזה ורפיח.
אני מדליקה לי משהו כשר אבל מסריח.
בואו, בנים. סדרו לי פרחים בקנה. כל כך בודדה בצריח.




הערה: למה לקנות דיסק וכו' - פרסומת אמיתית של ג'אנק, חנות
דיסקים בחיפה.