לדבר הכי יפה,
מפרידים בינינו שעת נסיעה והמגע שלך.
שעת נסיעה, המגע שלך, וכמה סילוני עשן של משאיות אמיצות. הדבר
הכי יפה. חנוק, חנוק לי בפנים, יותר מדי יופי וכמיהה, והם
מתערבבים לדמעות שאספוג בי ואעביר אל פיך ברגע שאנשק אותך.
תבלעי את כל המחסומים שלי, תשתיקי את אחרונת סערותיי, תתפסי
אותי כשאטלטל בין עצמי לבינך.
וכל-כך, כל-כך יפה, הדבר הכי יפה, הברה אחת, רק הברה אחת
שאצליח לומר, אילו רק אצליח להעביר אלייך כל מה שיש בי, זוהר,
אני לא מגיעה; אני לא מגיעה לכל מה שיש לי לתת, תלשי אותי
מתוכי, סחטי אותי אל כוס זכוכית ארוכה.
אושר זה בשנייה איתך. אושר זה עכשיו, כשהסיפוק מטפס על האכזבות
ועל החורים שניקבת בי, אושר כי התעליתי מעל פסגת הרגש שחשבתי
שכבשתי מזמן, כאילו שהוכנסת בגופי גם את, שתינו במרחב דחוק
כל-כך, שתינו שגברנו על סדרי-סדרים מאובנים.
הדבר הכי יפה, הכי יפה, כמעט ואסור לי לבטא במילה, זוהר, הכל
מוצף בנהרות אדומים, אני במלחמה עם הביטוי, רק שייקח ממני את
המעצורים,
לדבר הכי יפה,
מפרידים בינינו שעת נסיעה והמגע שלך,
הדבר הכי יפה
הדבר הכי יפה.