אופיר מוריסון / רגליים |
מרעיש בי כמו אלפי קולות.
ההגדרה של החיים שלי,
מתנפצת מול ים הציפיות.
חדלתי מלחשוש לחדול לקום בבוקר,
החיים מרתיעים אותי מספיק.
בנאדם מתאדה בגלל הדחפים שלו,
ואני כבר שקוף כמו אויר.
גמגום רהוט מצליח לצאת,
ברכות מוזרה משפתיים סדוקות.
כוונה אחת, להיפתח בפנייך,
כמו זוג רגלייך הרועדות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|