איימי אנונימוס / אסקפיזם |
בכל פעם שאני מאבדת את עצמי קצת, אני מייד בורחת לשם,
למקום בו הזמן עמד במקום, לא היה לאן למהר או מה להספיק,
פשוט להיות.
והייתי, הייתי שם לגמרי, פיסית ונפשית.
ועכשיו? מרחפת לי...
דופקת כרטיס בפז"מ של החיים...
הורגת זמן עד שאמצא חוף מבטחים,
לנחות בו, להיסחף אליו, להיות בו בכל כולי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|