רונה שירי / שיחה דמיונית |
הגעגוע הזה כבר לא מכאיב
כמו רוח אביב אני מלטפת את שיערך בדמיוני
כשהשירים שלך מלטפים אותי
נגד רצוני
ממקום בטוח
אני צופה בכאב
וזה קצת מתוק וקצת מר
אבל כבר לא מטורף מסוכן
וחסר מעצורים
אני חושבת עליך
לפעמים
אבל
זה עדיין שבור
אין בלבך פינה
בשבילי
זה זמן מה שאני יודעת
ואצלי הרוח ההיא נרגעת
ומתחיל לנבוט
ויתור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|