|
הוא שכב שם דומם
פניו כפני הסיד
פני מלאך
ולמראשותיו ידיים
ורגליים טבולות בים הגדול,
והיגון האינסופי היה מבקע ועולה
עד כסא הכבוד
מקום בו תיכף ילמד
אליף ובית
יקרא לאלוהים אבא
או סבא
וכשהצצתי אל מאחורי הפרגוד
ראיתי את הקולות
והלפידים,
ומערבולת של דם ודמע
הטביעה בתוכה
קול זמרה וצידוק הדין.
ובאופק נראה אלוהים
ולמולו שולחן ערוך
ומיטה מוצעת
ולא קידש
ורק היה
מצועף בשתיקה
ובמחשבה
שעלתה לפניו
ובעין שדופת דמעה ראיתי
דמות אשה צווחת ועולה
בנהר דינור
וכשגמול חלב שלה
גווע למולה
היה שם קול דק
שניעור בלחישה
לך בשלום ונוח בשלום
וחתום בנשיקה
שבת שלום.
ומקדם לגן העדן
היה קול אלוהים מתנגן ובא
שלום עליכם
מלאכי השרת מלאכי עליון. |
|
|
"מחפשים בעיר
שהיו, אולי,
לשתות בהן, נשאר
בהן, לשתות בהן
מים"
-איפה הילד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.