אמיר קרת / שיר כמעט בדוי (שוב) |
מתחת לגג אסבסט
ביום חורף סגרירי הטיפות זולגות בחוץ
ואתה נאבק בעץ שיתאים לצורתך. ולאחר מאבק
קצר אתם מתאחדים, עובדים ביחד. הפסקת סיגריה.
על ספסל רטוב בחוץ וכל כך קר שיוצא עשן מהפה
גם בלי סיגריה אבל אתה ממשיך לעשן.
אותו עץ אורן שהשארת פצוע בצד, מדמם בשקט
והאזמל מונח על השולחן, מחכה.
היצירה נכתבה בתגובה לשיר של ריימונד קארבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|