|
ואני הלכתי אחר רמזיה
של האהבה (כמצוות משורריה),
בשבילים שברוך לי רופדו
וחיש-קל לתלולים היו.
הרעד באדמתי היה הד
לביקור קצר המועד
כשפרועת-איברים משורה יצאתי
ולחומת-חופש לא באתי. |
|
|
כשאנשים קטנים,
כותבים סלוגן
מטופש, זה סימן
שנגמר הדמיון.
יאיא מסיים,
והולך לאכול
משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.