|
בשבילי היופי,
האופנה - הכאב,
אני מודעת
לעצמי.
אני כועסת
על צבע עיני,
על שערי,
על גופי,
על בגדיי-
על מחשבותי.
אני מודעת לעובדה
שיש רע יותר-
איום, נורא.
אני מודעת לעובדה
שיש הסובלים ממני
אבל אני לא יכולה.
אחריי שכתבתי את השיר נתקלתי בשיר של הדס פישר "זיכרון":
(http://stage.co.il/Stories/14672#top), שאני רואה אותו
כמתקשר לשיר זה |
|
|
חיילות קרביות
מסתובבות לי
בבסיס ומשמנות
נשקים בפלנליט
צהוב משמן. לו
הייתי m-16 כבר
מזמן הייתי פולט
צרור.
פמיניזם
שמיניזם.
העיקר
שלחיזבאלונים
תבוא הבלבלה
ונשחיל להם בין
העיניים.
אפרופו
השחלות... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.