|
בשבילי היופי,
האופנה - הכאב,
אני מודעת
לעצמי.
אני כועסת
על צבע עיני,
על שערי,
על גופי,
על בגדיי-
על מחשבותי.
אני מודעת לעובדה
שיש רע יותר-
איום, נורא.
אני מודעת לעובדה
שיש הסובלים ממני
אבל אני לא יכולה.
אחריי שכתבתי את השיר נתקלתי בשיר של הדס פישר "זיכרון":
(http://stage.co.il/Stories/14672#top), שאני רואה אותו
כמתקשר לשיר זה |
|
|
נכון יש את
הרוסי הזה שאבא
שלו נהרג במכות
גרזן שהוא היה
בן 14? ושבגלל
זה הוא כותב
ספרים נורא
ארוכים כאלה?
וגם כמה קצרים
מצחיקים פה ושם?
וכולם אומרים
שהוא גאון
וכאלה...? נו...
פיודור
דוסטויבסקי או
משהו כזה...
אז הוא לא מפרסם
בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.