מוקדש לחנוך לוין זצ"ל

שירה קוראים בשירותים
אני מצהיר אחר כבוד.
ופן תשאלו אותי:
אינך רואה בכך דבר שלילי?
נהפוך הוא - לכבוד הוא לי
זרים משתפים אותי ברגעים אינטימיים
מכניסים אותי בסודות הפרט
וגם, אתם יודעים איך זה,
זוהי נקודת הפנאי היחידה, כתם זמן, מקדש מעט
וכל כך מתאים מבחינת רוחב יריעה.
מי ייתן ואנשים ימשיכו לקרוא שירה
כפי שלעולם ימשיכו להתפנות
גם בשעת מלחמה,
גם במטוס או אוניה.
ומי אני שאקבע להם היכן לקרוא
בסלון במטבח או בחדרים אחרים
רוצים - שיקראו שירה בשירותים.
הדגש נמצא בצמד המילים:  
"שירה קוראים" וזה העיקר לא?
אז למה שלא יקראו בנוחיות
בשקט מוחלט על כיסא המלכות
וכבר נאמר על המחזאי הלאומי
שהוא האמן הכותב מן התחת
ואני אמן הכותב אל התחת.
יחי הייחוס שבמילות היחסות.
 

ועוד תוסיפו ותחקרו:
ובזמן קריאת רגשותיך הכנים
אנשים יוציאו פסולת ושיירים
עוד זה נכנס וזה יוצא
(ומשווים במרומז בין זה לזה)
ואני בשלי אענה:
גם שיר הוא סוג של פסולת ושיירים
תוצאה ישירה של עיכול רגשות
המילה "שירותים" עצמה מתחילה ב-"שיר"
ומקור השיר מנין הוא אם לא במקלחת?
מרחק פסיעה קלה מהאסלה
ובכלל, נקי אני מתסביכי ביאליק
עשו כרצונכם בשיריי.
בכנות, לכבוד הוא לי
תשליכום לאסלה ותורידו המים
אני עשיתי את שלי