זה קרה כשדני, ילד ממושקף גבוה עם שיער ג'ינג'י ועיניים שחורות
(ואגב הוא בן 6), הלך עם אמא שלו לחנות בגדים. כמובן, אם אתם
הילדים (ילדים, לא ילדות) שהולכים לשם אתם מבינים כמה מתסכל זה
ללכת עם אמא לחנות בגדים, כי כשבנות מגיעות לחנות בגדים (ועם
כל הכבוד לפמיניזם) עוברת לפחות שעה עד שהן יוצאות משם, ואז הן
עוד אומרות "חבל שיוצא לי להיות שם רק חמש דקות". אז בקיצור
דני הבין לאיזה ברוך הוא נפל והוא ישר ביקש מאמא שלו שתבחר לו
את הבגדים בעצמה.
"מצטערת חומד," אמר האמא, "אני לא יכולה להשאיר אותך לבד."
"סבא פה," אמר דני.
"הוא עיוור," אמרה האמא.
"גם אחותי פה," אמר דני.
"למרות שאני אוהבת אותה אני לא יכולה להתכחש לעובדה שהיא
סתומה," אמרה האמא.
"מה שנכון נכון," אמר דני, "וגם יוסי פה."
"הבן דוד שלך רק בן שנה," אמרה האמא.
"ומה עם הדודה חנה?" הציע דני כמוצא אחרון.
"היא לא יכולה לטפל בשני ילדים בו זמנית," אמרה האמא.
"היא מגדלת עשרה ילדים בו זמנית, ארבעה מהם בגיל שלי," הזכיר
דני.
"ולכן היא באה הנה, כדי לנוח," אמרה האמא.
"ימות זה שהמציא את המנוחה," סינן דני והלך בלית ברירה עם אמא
שלו לחנות הבגדים. כעבור כמה דקות הם הגיעו לחנות הבגדים, ואז
לדני הבריק רעיון בראש.
"בוא תיכנס יחד איתי," אמרה האמא.
"בסדר," אמר דני והם נכנסו. האמא ישר הלכה לבדוק כמה חולצות,
כעבור רגע היא חזרה עם חולצה איומה בצבע ירוק נזלת עם נצנצים
וציור של ברבי.
"איך זה?" שאלה האמא.
"מעולה," אמר דני בלי להסתכל.
"אז תמדוד," אמר המוכר בפליאה - חמש שנים החולצה המכוערת הזאת
עמדה בחנות שלו בלי שמישהו בכלל ייגע בה, מרוב ייאוש הוא אפילו
לא שם נפתלין נגד העש על החולצות האלו בתקווה שהעש יאכל את
החולצות, אבל נראה שגם לעש יש טעם בבגדים. דני נכנס אל מאחורי
הפרגוד וכעבור שלוש שניות הוא צעק שזה מתאים. האמא בחרה לו גם
כמה חולצות ורודות זוהרות לפקאצות וחולצה מזעזעת שכתוב עליה
"אני בת גאה", ועל כל החולצות דני אמר שהוא אוהב ושזה מתאים
וכך כעבור חמש דקות הם כבר היו מחוץ לחנות בדרך הביתה. לרוע
מזלו של דני הוא לא חשב על התוכנית שלו (להגיד על כל חולצה
שהוא אוהב אותה ולהגיד שהיא מתאימה) עד הסוף, הוא שכח לגמרי
שאמא שלו היא בעלת הטעם המזעזע ביותר בבגדים והיא גם תמיד קונה
לו חולצה שקטנה עליו בהתחלה, ככה שיצא שהוא נאלץ להסתובב עם
חולצות של בנות שעלו עליו כמו חולצות בטן, אתם בטוח מבינים למה
הוא שינה שם אח"כ לצ'יפס והיגר בהגירה בלתי חוקית לתאילנד והפך
שם לעובד זר, נכון? |
