בס"ד


אני שונא לחכות בתור, ואם מדובר בתור של קופת החולים אז על אחת
כמה וכמה. למזלי אני לא צריך את שירותיו של רופא המשפחה שלי
לעתים קרובות. הייתה זו שעת צהרים חמה עת פתחתי את הדלת של
בניין קופת החולים וצעדתי לעבר חדר שלוש. חמישה בני אדם ישבו
על כיסאות לבנים שהיו צמודים לקיר. היו שם שתי נשים מבוגרות,
בחורה צעירה, גבר גבוה עם שפם מצחיק וגבר נמוך עם זקן.
התיישבתי על יד הגבר הגבוה והוא הביט בי ושאל: "לד"ר יורי?"
"כן", עניתי. והוא המשיך מסוקרן: "ככה, איך שאתה?" חייכתי
ואמרתי: "כן, מה הבעיה? יש לי כאבי בטן אז הגעתי לרופא." הגבר
הגבוה לא הגיב, ואז הבחנתי בעובדה שלא ייחסתי לה חשיבות גדולה
כשנכנסתי: לכל אחד מהחמישה הייתה חיית מחמד. שתי הנשים
המבוגרות החזיקו בכלבי פודל שחורים, הבחורה שמרה על קופסת
נעליים שמתוכה נשמעו רחשים, על כתפו של הגבר הנמוך נח לו תוכי,
ושכני הגבוה ליטף חתולה פרסית לבנה. זה ערער לי את הביטחון
לגמרי וקמתי לבדוק את השלט על דלתו של ד"ר יורי. היה כתוב שם
באותיות גדולות: ד"ר יורי - רופא משפחה. הסתובבתי לעבר הגבר
הגבוה ושאלתי: "הוא לא ווטרינר במקרה, נכון?" הגבר הגבוה הניף
את ידו בתנועת ביטול ואמר: "מה פתאום ווטרינר? ד"ר יורי הוא
רופא משפחה." הוא חייך חיוך רחב שחשף שיניים לבנות ומבהיקות.
התיישבתי חזרה תוך שאני ממלמל לעצמי: "לא, כי חשבתי שטעיתי או
משהו, כולכם הגעתם עם חיות מחמד..."
כדקה אחר כך נפתחה הדלת ונכנס לו גבר עם ג'ינס וחולצת טריקו,
שיערו היה כסוף והוא הזכיר לי מישהו מהרגע שהוא נכנס. שברתי את
ראשי בניסיון להיזכר למי הוא דומה, ואז הבנתי שהוא לא רק דומה,
זה הוא בכבודו ובעצמו: שלמה ארצי! אצלנו בסניף בקופת החולים!
שלמה התיישב בכיסא מרוחק, והמתנתי לראות איזו חיית מחמד הביא
שלמה. ואז הבחורה הצעירה התקרבה אלינו ושאלה בלחש: "תגידו, זה
לא שלמה ארצי?" ואני חייכתי והנהנתי: "כן, זה שלמה ארצי! יש לי
את כל הדיסקים שלו!" הבחורה התרגשה ואמרה: "כן?, גם לי!" ואז
קפצה אחת הגברות הזקנות וקראה בקול: "שלמה ארצי? מי אמר שלמה
ארצי?" שלמה חייך ואני במבוכה אמרתי: "שלום שלמה, מה מביא אותך
לסניף קופת החולים שלנו?" שלמה הוריד את משקפי השמש השחורות
שלו ואמר: "אני לא מרגיש טוב, החום בחוץ הורג אותי", חייכתי
ואמרתי: "כן, אה? ממש חום יולי אוגוסט..." שלמה לא חייך, הוא
אפילו לא הניד שריר בפניו. הגבר הגבוה לחש לי באוזן: "שלמה, או
לא שלמה, גם הוא לא הביא חיית מחמד." "אבל אמרת שד"ר יורי לא
ווטרינר!!!" מחיתי בקול. ואז נפתחה הדלת וד"ר יורי הגיח החוצה
כשהוא מנער את החלוק הלבן שלו מנוצות שדבקו בו, והוא אומר
בכעס: "חוצפנית כזו! פשוט תרנגולת חוצפנית כזו!" מתוך חדרו של
ד"ר יורי נשמע קרקור אחרון ואחר כך שקט מופתי. ד"ר יורי התעשת
ואמר: "מי הבא בתור?" החתולה הפרסית קפצה מרגליו של הגבוה
וניגשה לד"ר יורי, הוא התכופף וליטף אותה, הוא שאל: "מה יש לנו
פה?" ונדמה היה שהוא מקשיב לחתולה במשך דקה, ואז הוא קם על
רגליו ופנה לגבר הגבוה: "בוא איתי בבקשה, מה אני שומע ממיצי?
אתה לא אוכל כמו שצריך? וכבר שלושה ימים אתה מתעקש לעשות את
צרכייך מחוץ לקרטון במרפסת? באמת לא יפה!" הגבר קם ונכנס לחדר
של ד"ר יורי בצייתנות מדהימה, הוא הספיק ליילל לפני שיורי סגר
את הדלת...