הוא נשאר אחרון כשההצגה נגמרת.
הוא אף פעם לא בוכה, אף פעם לא תמצאו בו פגם.
הוא תמיד שמח, אפילו שבליבו מתחוללת סופה, ונגמרת לו הנשמה.
הוא תמיד מאושר, גם בדרך הביתה, אבל בדלת המסיכה קצת מתרופפת.
ושם, בביתו, המסיכה נופלת.
והליצן מריע לקהל
קד קידה עמוקה, ולבסוף נופל.
הוא תמיד נשאר אחרון כשההצגה נגמרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.