בוא איתי היקר, למצוא קצת טעם למרגלות הרי ארגמן.
נצעד בקצב אחיד- איטי ומענג - כשBELLA LUNA מלטפת את עורנו
העדין - מנסה לזרות מעט רומנטיקה דביקה.
ים כחול אינסופי נפרש לפנינו; משכר במבט - יונק כל כאב ומחשבה
מגוף פגוע.
מדבר תשוקותי מלבלב שוב - היקר - ואולי מעולם לא לבלב, אך עתה
הוא פורח - משוחרר מכל אשמה וזכרונות טרופים.
יודעת אותך; גופך, נפשך הניסתרת- לומדת במבט, בנגיעה, בשתיקה -
טובעת בעיניך שהפכו אדומות ויודעת שעליי למהר - זמננו קצוב.
נוסעת מאיתך.

לא הייתה יכולה שלא להתפתות לסיפור האהבה הזה...