למה היא יושבת ככה
עומדת ליד המעקה, מרוחקת
מה מעיק עליה, מפריע לה
מרכינה ראש, מדוכדכת.

ועודפעם אני
מתרכז בזרים
ונראה לי
שהם יותר חשובים

מעניין מה היא חושבת
מסתכלת במבט מוזר
לא עצובה אבל כל כך מעורערת
מן רגש אכזר
לא בטוח שרוצה, אבל יכולה
ועדיין לא מוציאה מילה.

ולמה אני שואל את כל זה
בעודשהיא שם יושבת
אני זה שמתבודד
וכותב את השיר הזה


והיא מתחבאת מאחורי זכוכית
שחורה אבל שקופה
כמו נשמת הצדפים
בתוך פנינה צרופה

ועוד פעם אני
מתרכז בדברים
ונראה לי
שהם יותר מוזרים.