הר געש מנייר / שיר הוואקום |
ריק, ואין כלום,
שום חדש, שום תנועה.
הכל יבש, כמו מדבר.
ואז, כמו מתוך מחילה
מגיחה דמותך,
מרימה את ראשה המתולתל
הראש שפעם אהבתי, והיום
לא מעיז לתפוס מקום אחר,
חוץ מבריק המוחלט,
בוואקום ה(אין) סופי (?)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|