|
אנחנו נולדים וכלואים ע"י ההורים
הולכים לבית הספר וכלואים ע"י המורים
מגיעים לגיל ההתבגרות וכלואים ע"י החברים
וכשנגמרים הלימודים אנו כלואים ע"י המבחנים
הולכים לצבא וכלואים ע"י הנשק
מחפשים חברות וכלואים ע"י החשק
יוצאים מהצבא וכלואים ע"י המדינה
עוזבים את הבית וכלואים ע"י השכנה
מתחתנים וכלואים ע"י מוסד הנישואין
ונעשים כלואים עוד יותר עם הולדת הילדים
מביאים כסף הביתה וכלואים ע"י העבודה
רוצים לנהל איזה מפעל אבל כלואים ע"י הממשלה
הילדים עוזבים ואנו כלואים ע"י הזקנה
ומתחילים להזכר בחיים ונכלאים ע"י הדמעה
אנו מתים ואז אנו כלואים בתוך ארון
ועולים לשמיים וכלואים ע"י אל עליון
נכנסים לגוף אחר ומקווים להיות יותר חופשיים
אבל שוכחים בעצם שחזרנו לכלא החיים |
|
|
ויביט אדני בעם
ויאר כי אלפי
מונין חטאיו
פשעיו ושחיתותו
וישלח עליהם
ביום ההוא את
החת האמורי
הפלשתי הבבלי
הטנאזי הפרמקי
ועוד כמה שמות
ששכחתי כבר
ויתבאס העם ביום
ההוא ויצעק אל
אדוני: יופי כי
בוגר הינך
ויצמיד כפותיו
אל אוזניו
וינפנף בלשוניו
אליהם
- תנ"ך 2000
הגירסה הלא
מצונזרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.