גופי רוטט, והכל מסביב דומם ושקט
מהומה מתרחשת, וכלום לא נראה
כי השמים כחולים ונשמע צחוקם של ילדים
גופי רוטט, נפשי מתרוצצת
רוצה לצאת, אל
השמים התכולים וקולות הילדים
גופי רוטט, נשמתי כמעט פרחה
רוצה לצאת, היא כלואה
כי השמים בוכים, וצוחקם של הילדים
לאט נעלם בין העננים.
ואני יושבת פה בפינה מתבוננת,
מהססת אם בכלל
אפשר לכתוב מנגינה
בלי לדעת תווים
רק לאהוב את המילים
ולשיר אותם בלי תווים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.