מר טומן טמן ראשו חיכה למותו
עברה אשתו פיספסה ולא ידעה אותו
באו ילדיו חיפשתיך אמר אחד והחליט
לא להיות נולד אחריו באה הילדה
ועוד שניים והסכימו עימו לבנתיים
מר טומן כאב את מות ילדיו
בטרם עת לידתם והחליט כי דרך
טובה מלמות נרדם אין בעולם
לכן חלם חלום ובחלומו מצא איש
שישב על אם הדרך וחיכה לשלומה
המלך מר טומן לא ידע נפשו מצער
כאשר בידיו הוא חתך את גרון
האיש בתער ומילותיו האחרונות
למר טומן אם אין אני לי אין
מסכים אני אתך לכן אתפוס
את מקומך ישב טומן על אם הדרך
וחיכה גם הוא לשלמה המלך
אך שלמה לא בא ברם בא שליח
במקומו ועימו ברכה וגם תודה
אך מר טומן לא היתרצה ודרש
דרוש כן כן וגם איים בלי בוש
כאן השליח נעלם ומר טומן נרדם
לא נרדם התעורר ולחיות לא רצה
יותר את שלמה לא פגש וחייו
לא הוגשו לו על מגש לכן החליט  
על ירייה אחת קטנה ובעקבותיה
תחתם תעודה אחרונה
מר טומן לקח אקדח ולבדוק
שלא שכח ירה בדלת ומיד אחר כך
בכלב הכלב פלט יבבה ומר טומן
חכך בדעתו וקבע האקדח תקין
אדרוך עוד כדור ואפלוט בראש
מצד ימין נשמעה ירייה ואחריה
נפילה מר טומן ממש לפני הסוף
רצה לחיות אך עכשיו הוא לא היה עוד
באו הילדים האישה והדודים
עשו מעגל ושרו שירי נכאים
ולפני שהלכו אמרו מילה טובה
על טומן ובירכו באמן ולילדים אמרו
תישמרו עצמכם מן המחשבה
פן יבוא צל ואת ראשכם יבשל
עבר שבוע עברו שבועיים וקברו
של טומן נשאר יתום בנתיים
אך הציפורים לא שכחו לשיר
ומעופן בשמי התכלת מעל קברו
הפך תדיר את טומן האיש לא הכירו
אבל את דרכו כדרכן איש לא ישכח
לעולם עד שיבוא אם ירצה השם
הזמן