אני מפליג נגד הרוח.
מצליח לנשוב ולנוח.
יודע להעריך את היופי,
את הטורקיז הים,
הרקיע הנוגע.
הרוח המלטף את הפנים.
ואני לא מבין
מה גרם לי להרגיש תחושה כה נפלאה של מנוחת הנפש?
של מנוחת הלוחם,
ואני הופך לחולם על ימים אחרים.
הכל השתנה.
והכל נראה לרגע כל-כך נפלא.
18.05.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.