|
שדותיך מוריקים
מנביטים בי אהבה
ידיך סוכך בדאגה
אגל טל משקה לרוויה.
שורשיי נטועים בך,
מטמיעים אותך בתוכי
מצמיחים ניצני פריחה.
שריגים שזורים
עלעלים מסוחררים
נעים בעונג האהבה. |
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.