|
ואני אהבתי אותה.
מלקק את אצבעי השותתת דם -
שפתי טועמות מדמי הניגר
רסיסי קריסטל פצעו אותי
נתתי לה לשמוט מידי ולהתנפץ אל הרצפה
לרסיסים.
ידעתי שהיא תיפול בסופו של דבר
לא ניתן להחזיק כוסית ברנדי דקה ושברירית
לאורך זמן ככה סתם כאילו אין מחר
זאת רק אצבע -
ניחמתי את עצמי לדעת
הלב לא נפגע
גם שאר האיברים עדיין שלמים...
אבל האצבע
כואבת.
אני יודע ששוב לא אהיה כתמול שלשום
מתנחם אני בכוס בירה ישנה וטובה.
אני יודע שאין מחר
אבל יש לי עדיין את האתמול. |
|
|
"מה נעשה הלילה,
ברוך?"
"מה שאנחנו
עושים בכל לילה,
זרובבל"
"נחליף שיניים
תותבות?"
"לא!"
"נתכנן בר
מצווה?"
"לא!"
"נעשה מצות מדם
של ילדים
נוצרים?"
"לא! ננסה
להשתלט על
העולם!!!!!!"
"הפרוטוקולים של
זקני ציון 2",
עוד פרומו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.