|
בחוף, מול יום גווע
ידעתי שלא לעולם תהיי
ובמי הירדן, שטבלת בו רגלייך
נסחפת במורד
ונשאר רק אתמול
וכלו הידיים לעצור בשמש
וזרימה בנהר לסכור
ומכה הכאב מעומק השבר
על שמשות ונהר
שנועדו לחבור. |
|
|
מהסאמקים
הגדולים של
המדינה:
"איי, בה לי
סיגריה והחפיסה
על המושב
האחורי, טוב כוס
עמק, אני אשלח
יד, מה כבר
יקרה?"
-ענבל פרלמוטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.