מלאכת מחשבת ורק הוא יודע
על עין בלתי נראית שצועקת ואין איש שומע
על אושר ועושר מעל
ומעבר לכל דמיון ולכל כיוון שיופי יכול להשתרע
עד לאופק עם קוויו המקבילים
להיגיון שאחריו רק הרגשות האחרונים שמתחילים
לא עוקבים.

תיבת מטמון ורק הוא טומן
את כל זרועותיו ופניו, מסתכן, מסתקרן,
נסוג רק מפחד ולא מבושה, לא מחוסר עניין,
נמשך שוב
ושוב כמו מצפן אל הבלתי נמנע הוא הופך
והופך באוצרותיו, הם רק שלו עכשיו, הוא עצוב מאוהב.

אי בודד ורק הוא מוצא
כל פעם מחדש את כולו הוא חוצה לרוחבו
ואורכו המדהים משתאה לנופיו נפרשים הלאה
והלאה באופק חולפות ספינות מפרשים, ממשיכות לדרכן בתמימות,
משאירות אדמה בלב ים ביתמות, גן עדן מוקף אטימות.

נר דולק ורק הוא מרגיש
את אורו היחיד במינו המקסים מנסה להדגיש -
במגוון צבעים, בריח נעים, בצחוק טעים, אנשים לא רואים,
רק כמה חרקים באים מסתכלים ונופלים
יתוש מוצץ דם, זבוב טורדני, עכביש.

שיר נדיר ורק הוא מכיר
צלילים נפלאים מתעלסים עם מילים על מקצב מתקדם
מתקדם לעשרות כיוונים לא נותן להירדם
ולישון כשהוא מתנגן יותר
ויותר בעוצמה הוא צובר כוח גובר על פניו רק הוא עובר
ומתפרץ---
מתוך השקט החודר.