| גולי וינסקי/ כאן ועכשיו, תודה | 
אחרי ימים רבים של נהמת הלב,
בין מילותייך מצאתי לי מקלט לראשונה.
ומבטך אשר ראיתי בעיני רוחי,
הרגיע את נפשי האבודה.
כאן,
כשלגבי מדבר רחב ידיים,
עומד אני על שתי ברכי השסועות.
מודה לך עלמתי, מודה כל כך,
על שהיית שם לצידי בעת בשורות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |