יש לי משהו לספר לך,
בוא אגלה לך בסוד, בלחש.
אתמול מאוחר בלילה,
ישבתי על מיטתי הקטנה,
חשבתי עוד ועוד.

בוא ואספר לך סוד ישן.
תקופת יובש וריקנות,
חסרת תכלית, עוברת על הנפש שלי עכשיו.
בוא ואציג לפניך עוד מראשי.

אספר לך את נשמתי.

אתה תקרא אותי כמו ספר פתוח לכל.
כמו זכוכית שקופה,
תדע מה מחשבתי רוקחת,
מדקה לדקה.

תחבק ותשב,
תקריא לי מראשך.
תגיד שאתה אוהב,
שאני הנסיכה.

אבל לאחר מכן, תגיד שלום ותודה.
תנשק שוב,
בליווי מילות פרידה.

אני כתמיד, אשאר בודדה.

תתקשר ותעודד את רוחי,
תאהב מרחוק.
לי ייגמר הבכי,
יעלמו להן הדמעות.

אבל אחר כך שוב תצטרך ללכת, לעוד יום.
שוב אתה תגיד תודה, שלום.
שוב תאהב ממרחקים.
אני שוב אשאר במעמקים הבודדים.

אתה תגלה לי סוד, בלחש.
שיש בראשך תכניות לביקור.
תבטיח את עצמך, תבטיח שתשתדל.
אבל שוב תאכזב,
ולבי יישאר עכור.

אתה תתנצל, תתבייש.
תיתן לי להאמין שהכל שב לקדמותו.
אתה תגיד
"אנחנו רחוקים, וחבל, אבל זה מה שיש"

יש לי משהו לספר לך,
בוא אגלה לך סוד, בלחש.
אני עדיין יושבת על מיטתי הקטנה.
אני בהמתנה.

בוא ואספר לך סוד חדש, אולי קצת ישן...
אתה כבר וויתרת,
בשבילי-
עכשיו זה הזמן.






23.7.05