קשים הם חייו של בחור קרבי ובחירת ליבו.
יום ראשון
היו ימים שהיא הייתה שקטה, והיו ימים שלא. אבל תמיד הרגשתי כל
כך קרוב אליה, לא משנה כמה רחוק היינו אחד מהשניה.
אני הבטחתי לה שזה יעבוד, שהיא לא יכולה להיות רחוקה מהלב שלי
כל כך, והיא סמכה עליי, כי אנחנו סומכים על עצמנו ועל מי
שאנחנו. לנצח.
יום שני
התקשרתי אליה, סיפרתי לה כמה שזה מציק לי. מעולם לא נפתחתי
כלפיה בצורה הזאת.
אמרתי לה שאלה החיים מותק. אלה החיים שלנו ואנחנו חיים אותם
איך שאנחנו רוצים.
ולא משנה מה אמרתי לה, זה תמיד היו המילים האלה שאני לא סתם
אומר.
יום שלישי
אני מאמין שזה יעבוד, אני מחפש את האמונה הזאת, ואני מוצא אותה
בך.
אני רושם ביומן שלי משפטים קצרים שנראים אותו דבר, אבל כל יום
בשבילנו הוא משהו חדש.
ולפעמים מישהו צריך להסתכל מהצד, לפתוח את המחשבה לדעה אחרת,
להראות לנו שאנחנו לא חיים בכזאת שגרה.
יום רביעי
כל הזוגות ששמעתי עליהם לא החזיקו מעמד בצבא, אבל לא איכפת
לי.
מעולם לא היה איכפת לי ממה שהם עושים.
יום חמישי
כולם תמיד אומרים לי שהם יודעים שקשה לנו להיות ביחד, בריחוק
הזה, אבל זה לא איכפת לי.
מעולם לא היה איכפת לי ממה שהם יודעים.
אבל אני יודע... אני יודע שיש רק דבר אחד חשוב:
אני אוהב אותך...
ושום דבר אחר לא חשוב
יום שישי
נפרדנו. כנראה שהיא לא ממש חשבה כמוני.
שאהבה לא מנצחת הכל.
אבל המוזיקה תעזור לי לעבור גם את זה,
בלי פאניקה - יש מטאליקה! |