באותו רגע, הוא רצה לשבת במקום מבודד, להישען על סלע ולשמוע את
המוזיקה שלו.
באותו רגע, הוא רצה לצעוק ברחוב את מה שהוא חושב על כולם, מבלי
להרגיש אשם.
באותו רגע, הוא רצה לחזור להיות ילד קטן ותמים, שלא דואג כל
כך.
באותו רגע, הוא רצה לעמוד על צוק בודד, שנמצא על שפת הים,
ולצעוק את מילות השיר שמזכיר לו אותה, אל תוך הים והשמיים.
באותו רגע, הוא רצה להפסיק לחשוב עליה כל הזמן, ולעשות ריסטרט
למוח שלו.
באותו רגע, הוא רצה רק להסתכל עליה ולחשוב כמה היא מדהימה.
באותו רגע, הוא רצה רק להיות איתה. רק היא והוא.
אבל באותו רגע, גופו התנפץ על הסלעים שבתחתית הצוק, כמו
חלומותיו וחייו. |