אני יותר טוב מכולם, פשוט מושלם,
אין דבר שמחריפות שכלי נעלם.
אני שולל במהירות דברי כל פלוני,
איני מרסן לשוני ומעלי יש ערפל זדוני.

אני מתרעם כשמטיחים בי שקרים ישר בפנים,
אז למה לעצמי אני משקר כבר במשך שנים?
עוברים בי רטט וחלחלה לשמע דברי משמעות כפולה,
אך כשאני עושה זאת כלפי עצמי, לפתע אין לי בחילה.

תגידו לי, למה אני כה תוקפני ובה בעת איני נכלם?
אם אני משתמש במוסר כפול, למה אצפה משאר העולם?
נו, התגובה המצופה מבוששת לבוא, אין מאשים ואין דיין,
הו, לצדיק רע ולרשע טוב, לכן אולי עוד לא קם לי התליין.