החברים שלי מחכים שאפול
מדמם מהלב,
מסוחרר בראשי,
מזרועותייך הפרודות.

שאהיה לשלולית,
שאטבע בצבעים של שיכר,
שכמותם,
אקרע לרסיסים,
כשאושרי יתנפץ כמראה משקרת
והשלם שבניתי יהיה למאום.

החברים מחכים שיוכלו
לתת כתף שעברה.
לחבק, כי הם כבר יודעים
את הכל...
ומאחורי גופי השבור,
להבזיק חיוך ממזרי -
אמרנו לך.

אין לי דבר מנגדם -
אם אצטרך לצלול
אדע לא לצאת מהמים.
אם אצטרך לצלול
אשפריץ גם אל אידם.
אך בינתיים,
אני מתייבש על שפתך -
הרגעים שפורחים בי גבוה
אקשור אל רגלי במצולות.