הילי בוימל / עכשיו |
כשאמרת
כמו דלתות חורקות נפתחות
אט אט,
פנימה,
אל גרעין עתיק
הממתיק
משיל עור נוקשה
מציץ החוצה,
מאיץ
מי-לחץ
ממסלולם
אל ימים עצומים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|