רואים שניסית...
כתבת הרבה. בחרת רק חומר שהיה כבר בשל.
למרות הסימפטיה לחדוות היצירה
הרשתי לעצמי לשרבט כמה שיפורים. נדרשים.
אולי זה רק אני - אבל העיצוב פשטני,
העצב אינו עצב והשמחה מאולצת,
הסאונד לא נקי - ערבוביה של זבובים,
המלים רדודות- מלות גן ילדים,
אין סדר בין שירים ואגב, גם לא בין הבתים.
ותגיד, למי איכפת שפעם אהבת ילדה בגן?
תודה שניסית ותודה אבל לא.
(מזל שקניתי אותך רק בתשע תשעים.) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.