אור ספיר / את |
החדר מלא בך
את, שלי
תמיד
איך שליבי שייך לך...
פעם לא ידעתי כלום
עלייך, אהובתי
אותך
ועדיין חסר כל כך הרבה
ובכל זאת נתת לי את המתנה הכי גדולה
שמעתי אותך בוכה בקול
וגם אני בכיתי
החזקת את ידי
אחותי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|