בסופו של דבר, אם מסתכלים על זה מבחינה אובייקטיבית, היה לאלעד
את הכול. בית יפה, משפחה שאוהבת אותו, חברים ו-2 צבי ים
באקווריום זכוכית גדול. בכל בוקר הוא היה קם, אומר שלום להוריו
ואוכל ארוחת בוקר, שריטה, המשרתת הצמודה הייתה מכינה לו. אחר
כך הוא היה הולך ללימודים, בבית ספר פרטי. ערן, הנהג הפרטי שלו
היה מביא אותו עם הרכב עד לשער וסוחב לו את התיק עד לכיתה.
בהפסקות ערן היה לוקח אותו לקניון, וקונה לו כל מה שרק היה
רוצה.
לאלעד ציונים גבוהים וכל המורים אהבו אותו. הוא היה הקפטן של
קבוצת הכדורסל, ויו"ר מועצת התלמידים, תפקיד שהיה שמור רק לאלה
מהשכבה המסיימת לימודים ואלעד היה שתי שכבות מתחת.

לינור הייתה הילדה הכי יפה בבית ספר. היה לה חזה גדול, ותמונות
שלה פירסמו מוצרי איפור בעיתוני הנוער. כולם היו נותנים את כל
רכושם בשביל שהיא רק תדבר אליהם, או אפילו תעיף מבט. אבל את
לינור עניין רק מישהו אחד, אלעד. לינור ואלעד היו כל הזמן
ביחד. אם היה לו אימון כדורסל לינור הייתה מעודדת אותו מהיציע.
ואם לינור הייתה הולכת לקניות עם החברות שלה, אלעד תמיד היה שם
ושילם על כל הפריטים שלינור רצתה. כולם ידעו שהם ייבחרו למלך
ומלכת השכבה בנשף הסיום שיהיה, וכולם היו בטוחים שהם גם
יתחתנו.
 
בסופו של דבר, אם מסתכלים על זה מבחינה אובייקטיבית היה לאלעד
את הכול. רק שאלעד לא ראה את זה. לא היה אכפת לו מהבית, המשפחה
והצבים. גם לא מזה שכולם אוהבים אותו ושלינור שלו ורק שלו.
אלעד לא היה מאושר מבפנים, ואף אחד לא ידע שהחיוך, שלא ירד
אפילו פעם אחת מהפנים שלו, היה מזוייף.

הגנן מצא אותו בתחתית של הבריכה. הוא התלבש בחליפה ששם לחתונה
של אחות של לינור, עם הנעליים והכל. בתיק של בית הספר שם 7
משקולות של 10 קילו, ונכנס עם זה לבריכה. בהתחלה שנגמר לו
האוויר הוא עוד חשב על להוריד את התיק, לעלות ולנשום, אבל הוא
ידע שזה לא יעזור לו, ובסוף הוא ינסה משהו אחר. כולם הגיעו
להלוויה של אלעד, אפילו ראש העיר.

שבוע אחרי זה לינור כבר יצאה עם רונן. אבא שלו מנכ"ל סלקום,
וגם הוא משלם לה על הקניות.