על המון דברים בכיתי
בכיתי עליה, על הכאבים שלה ועל הכל
בכיתי על השירים שלעולם לא אשיר
בכיתי עליו, על היותו כזה
גם על חיי הבודדים בכיתי
בכיתי עליו, האומלל
ועל זה שלעולם לא יהיה לי אתו דבר
ועל זה שהיה אתו ולא צריך היה להיות-
ואולי עוד יהיה
ועל רבים אחרים
בכיתי על הטיפשות
ועל החוכמה
בכיתי על התאווה וההשתוקקות
בכיתי על האהבה
בכיתי על ההבל ורעות הרוח
על הקנאה ועל הבדידות
ועל המרירות
בכיתי על הזעם והתסכול
בכיתי על מילים שלא נאמרו
בכיתי על הבזבוז וההחמצה
על הכשלון
על הרמאות
ועל הכשרון המבוזבז
על ההגינות
ועל חוסר ההגינות
על הרוע וחוסר הטעם
על האדישות ועל האכפתיות
בכיתי על הרגשנות והכאב
ועל עול בני האנוש
ועל החיים
ועל המוות
על מה לא בכיתי! |
