באמצע הלילה כשכולם ישנים אני תמיד ער
אני פותח את הדלת בשקט בשקט שאף אחד לא יתעורר
אני יושב בחוץ על המדרגות בחצר ומערער
אני, לבד עם עצמי מבלי שאף אחד יתערב
אני, לבד את עצמי מנסה לבקר...
אין לי את מי לשקר, אין לי את מי לבדר,
אין שום דבר שיסיח את דעתי
נפשי משתלטת עליי ומתמודדת עם מוחי.
היא עושה סדר לכל הבלגן
היא אלימה מאוד ולא מתחשבת
היא גם אף פעם לא מתבלבלת
היא מכירה את צדדי האפלים טוב מאוד
אין דבר שיכול להפריע לה
אלו הרגעים הכי אמיתיים, כשאני לבד עם עצמי
וכשזה קורה זה גורם לי להתנהג מוזר
ואני לא רוצה לזכור את זה
אז אני מביט בחושך ומנסה להיעלם.... |
