אני זוכר אותנו בלילה
יושבים
לא מבינים מאיפה הגיעו המים
הבטתי בך
חיפשתי סיבה אחת
וידעתי שכול מה שאני צריך
זה לגרום לך לצחוק
היתה בך דמות
תמיד חשבתי
שאיתה אני יכול
לחצות את הנהר
לראות את השמיים מתקפלים
וזוכר אותנו יושבים
בלילות
בלי תפילות, בלי פתאומיות
לא ביקשנו מאלוהים דבר
הבטתי בך
איך את
מסדרת הכול בשורה
לא נותנת לשום דבר ליפול
ואני מחזיק לך את היד
מוכן לוותר על המלחמה האחרונה
ואנחנו נישאר שם לבד
מביטים במים הנוזלים
לא ידעתי איך לגרום לך להאמין
שגם למציאות יש קסמים
ואז, שנדמה שהכול מתפורר
ביקשת שנרקוד שוב
ואף אחד לא ראה
איך זה קורה
אהבתי אותך בלי מילים
לא היה לי צורך לפשט את הדברים
את עמדת שם
כמו מישהי זרה
שפרט לפנים, לא הכרתי בה דבר
וחייכת
אולי זו הסיבה שחיפשתי
אולי זו את
שגרמת לי
להאמין שאפשר לאבד
ואחר כך לקחת הכל כמו שזה
את יודעת שאני אוהב
גם אחרי רגעים של שתיקה
לא ביקשתי ממך דבר
רק תני לי סיבה אחת
והמציאות שוב תחזור להיות שלמה