עוצר את הרכב באמצע שום מקום
אולי טעיתי
שאמרתי לך
שאי אפשר לספור את המילים
ואחר כך
לבקש סליחות
מרחוק אנחנו רואים
את החיילים חוזרים
זו רמאללה
או ניו יורק שבוערת
ואנחנו יכולים להמשיך ללכת
עד קצה הכביש
לראות את פני הילדים
המשחקים בכדור
אחר כך את עצמנו
חוזרים בשתיקה
אמרתי לך שאני אוהב
אולי זה ישנה את המחיר
אולי זה ישאיר את האור דולק בחדר
תביטי, תביטי עלינו
עומדים בקו התפר בין הטוב לרע
ומבקשים שמישהו ילוונו
חזרה אל המקום
אותו איבדנו לפני שנים
עכשיו בעיניים רואים את הרצליה
מי שם מכיר אותנו בכלל
אני לא זוכר אם אהבתי אותך
כמה אפשר לאהוב אותך, שיש מלחמות ברקע
אני לוקח אותך, מחזיק אותך חזק
תביטי, שם זו שכם כאן זו תל אביב
בוערת מאש הצלפים
מאש הכדורים הניתזים
ואנחנו, אנחנו יכולים לברוח רחוק
להתחבא בתוך הארונות
לאהוב אותך עכשיו זה כמו רחמים
שאין עליהם שליטה
אני מדליק סיגריה
שורף את הכל
ככה זה, לא עולה לי כלום
ושנינו עוצרים, את הרכב
מביטים על החיילים החוזרים אל המלחמה
גם אנחנו בוכים לפעמים
מהגשם היורד עלינו באמצע הכביש
רק שנינו עומדים מחכים
שהחיים יחזרו אלינו, חיים
ואחר כך ייקחו מאיתנו את כול הסיפורים
החלומות הרעים
אני לוקח כדור נותן לך חצי
תביטי על הילדים
הם יכלו להיות אנחנו
אם לא היינו מצפים, לשום דבר אמיתי
זו תל אביב וזה החלום הישן שמתפרק לנו ביד
תראי, איך אהבתי אותך
כמו סטירות חזקות שלא מפסיקות להכאיב
גם אחרי אלף חלומות יפים |