|
תגידו לו שאני בודדה
תגידו שיבשה נפשי מכל הלבד הזה
תגידו שרק ייתן לי סיבה
שעוד לא מצאתי תירוץ להיות חלק מהעולם הזה
תספרו לו שאני בוכה בלילות
ושגם ביום דמעותיי זורמות כמו מים
שנמאס מסופים עצובים ללא התחלות
ותשאלו מדוע אין לי תשובה בשמיים
תגידו לו שאני משתגעת
תגידו שהדיכאון שוטף שוב ושוב את גופי
תגידו שהקנאה את נשמתי בולעת
שהתקווה הפריחה עצמה מידי
תספרו לו שאני ננעלת בחדר
ששיריי נערמים כצדפים של החוף
שכלום לא פנאן וכלום לא בסדר
ותשאלו מתי כבר יגיע הסוף
תגידו לו שאני גוססת
תגידו שלבי מתפתה לעצור
תגידו שהייאוש טווה לי רשת
שהחושך גבר והביס את האור
תספרו לו על הדם שזרם
על הנשימות שעצרתי בעודו מחייך
על הדופק שבכל זאת מעולם לא נדם
ותשאלו למה, לעזאזל, זה לא הולך |
|
|
אני לא אדם
מצחיק.
אף פעם לא היה
לי חוש הומור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.