ארבל הכרמלי / טעם התקווה |
שתרקומנה לפניי מטרות של אורה,
ושבכל שחרו של יום, עת ציץ טרם נע,
שאוכל להיות מחכה שיופיע דבר מה,
שבעזרת תקוותי יזרום בכל
ושיהיו חיי מריעים בתנועה ובקול
אל מול שמש בעטרת קרניים
וגם אל מול אישה מפוארת שדיים;
רק לא למצוא עצמותיי נטושות ללא נוע.
21/07/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|