|
איך זה שלפעמים אתה איתי ולפעמים אני
איך זה שאני מתעוררת אלף פעם לתוך הסיפור הזה
ואיך זה שבדיוק כל פעם אני מתעוררת מתבוננת ומתוודעת לעצמי.
אוכלת את הלב איך זה ש,
אתה מפעיל אותי ובעצם אני מחכה שיניעו לי את הגפיים,
כי בלעדייך רק ארקיב אעלה עובש מצחין זרוקה אי שם.
לאט לאט אתפורר ואיך זה ש,
עכשיו הלב שלי מפורר לפירורים קטנים אבקתיים שנמוגים בחלל. |
|
|
תגיד לי, מר
עורך...
למה מצד שמאל,
כשעוצרים שנייה
על הקישור לדף
האחורי, כתוב
ממלכת הסלוגנים,
וכאן למטה, כתוב
ממלכת
הסלוגנין...
מה זה צריך
להיות?
ארטיקרחלב
זעום על כך ששני
השמות כל כך
דומים...
מילא היו משנים
אחד מהם ל"למכלת
הגסולניל", אבל
הם לא עשו את
זה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.