לאבא שלי, צבי, שלימד אותי להמשיך ולצעוד

באביב של 1944
על עגלה רתומה לסוסים
אני מתחיל להתבגר
עוד לא בן שש עשרה
וכבר הזמן גוזל
"ראוס, שנל!"
אני מבין, מאיץ קצב
מרויח שנות חיים

שלשה ימים מועד  
למות. בפאתי ורשה
מצוחים:
"רדו! תחת הגשר!
לנהר! עכשו לשתות!"
נובחים ויורים
לא
מספיק
לשתות
מהמאדימים
חי נשאר
צמא

צבי
         כבד רגלים
בורח           נתפס
ושוב בעמידה בקרון
סוסים על הפסים
דוחסים רומסים חומסים
מה שנשאר ממי
שהיה  
אדם

שמים משחירים
מעל קרון משקשק
בזי מתכת מלשלשים
פגזים גודעים עצי
חיים

ממחנות נשכחים
משלוחים  
שכבות מנוחים בבור כלור
בנים צומחים קמלים על אבות
דור מעל דור לעדר
הקור משמר הבשר והעור
הכלור אינו מטהר את הזכרון

בין שני אביבים מתי
באביב של 1945
קמתי לתחיה
זקן.

פורסם בעתון 77, גליון 278, אפריל 2003

מחנות נשכחים: כינויים של אחד עשר מחנות ריכוז Kaufering