והצלילים? לא אותם צלילם הם..
מנגנת על תווי השתיקה.
רגליים ללא שם.. מרקדים להם בין צליליי
התווים משחקים באצבעותיי...
ואני מנסה לברוח.
מבט אילם-אחד
שתיקה אחת-רואה.
והתווים לא אותם תווים.
ורודים הם.. צהובים.
נותנת לצלילים להקיף אותי.
הנשימה איטית קצובה,
מנגנת על מיתרי הקול.
פוסעת אל מעבר לצלילים
אל מעבר לעולם של הקולות והמילים,
מנסה לגלות את האמת שמאחוריהם
את האמת במנגינת החיים.
פורט על ליבי,
מכוון כל דממה.
יוצר את המוזיקה
הכי שלמה.
צלילים קטנים ופשוטים
מנגנים את היופי.
והנפש שלך שרה אלי,
מילים שאין בהם פשרה,
אלו לא מילותיך
אלו רק שבריהן
זועקים במקוטע.
וצלילים של אהבה כואבת
נישאים מתוכם
זכרונות ספוגי תום
מבקשים את ליבי להצטרף,
ואני מזמרת, מזמרת כל הדרך אל ליבך. |