חלק ראשון - בשדה הרקפות

בשדה הרקפות
כמו תאווה לעיניי
מביטות בי בגאון
נוברות בפחדיי

אני מצייר במבטי
תמונה שאתלה בגני
חרש אקטוף את כלתי
אשתול אותה בליבי

ואתרגש בבואי
וכל חושי יתחדדו
אך פניה לא שקטות
אני לא יכול לעשות דבר

חלק שני - בחזרה לשדה הרקפות

חסר תועלת זה אני
כשהעננים רעמו
רטוב עד לשד עצמותי
הגשם לא ריחם עליי

אספתי אותה בזרועותי
בחזרה לשדה הרקפות
טוב לי מותי מייסוריה
שתי ידיה רועדות

ובשדה הרקפות
אני מניח בזהירות
דמעה חומצתית וכנה
הכנות אחרונות

אני אומר יפה שלום היא עונה:
אולי תשאר לישון
הרי בחוץ כלכך גשום
ואתה לא במצב לנהוג

כמו תמיד היא צדקה
ואני במצב שאני מסכים לכל דבר
פניה מופנות לגבי
מרגיש אותה ביבבה

חלק שלישי - אמצע הלילה...

צינת הבוקר
היא תמיד מעוררת השראה
אור אדום מרקד מצחיק כזה
לא יודע איפה אני ומה אני עושה

אני לא בטוח אבל אני מרגיש מחייך
כל כך שונה מאתמול...איפה אני?
היתה תאונה!!! אני שומע את הקול שלה
עייני נעצמות, הם בטח העירו אותה עכשיו מהשינה.